• נטלי

בסוף עולה השחר

היות ואני עובדת בבית חולים, אני מתחילה מאוד מוקדם בבוקר וקמה לפני שהשמש זורחת. אני משתדלת לנצל את ההזדמנות ולוקחת רגע של התחברות לעצמי ולטבע העירוני שסביבי. הרגע הזה מרתק אותי. איך לילה וחשוך לגמרי, ואז מגיע שינוי דק מאוד של גוון שכמעט ולא רואים בעיניים. ופתאום בום. עולה השחר וברור שהתחיל יום חדש.


ההתבוננות היומיומית הזו מלמדת אותי הרבה. תמיד בכל בוקר בסוף עולה השחר. יחד עם זאת, יש תמיד שונות בין העונות ובין הימים. המתח הזה בין מה שתמיד חוזר על עצמו ובין מה שמקבל פנים שונות כל יום ביומו הוא מה שמעניין אותי בעבודה עם יחידים וקבוצות לגמילה מעישון. גם שם תמיד יש אלמנט של הפתעה.


עם כל הכבוד לידע במודלים ובתיאוריות מהעשור האחרון, המפגש עם השינוי בחיים עצמם נותן תוקף ומשמעות גדולה יותר.


אין דרך אחת יחידה לעבור את התהליך, אלא אין סוף צבעים של לילה ושל בוקר. אל תאמינו לכל מי שאומר לכם אחרת.


בתור אחת שאוהבת צבעים ואנשים, בחרתי טוב.